יעוץ ארגוני – פקטור לעזרה בקבלת החלטות

על מנת שתתקבל החלטה, נהוג לפחות במקרים מסוימים בהם החלטה היא אחרת, לאסוף נתונים, פרטים ועובדות בדבר ואז על סמך הנתונים הללו לקבל את ההחלטה.

כאשר מנכ”ל יחיד מקבל החלטה שאז הוא בדר”כ משתמש בנתונים העומדים לראשותו באותו רגע או על סמך תחושות שיש לו או בזיכרון או על סמך האינטואיציה והאינסטינקט.

במידה ולא קיימים ברשותו נתונים כאלה וכמובן גם תלוי בהחלטה שאותה אמור או רוצה הוא לקבל, מתחיל הוא לנסות ולגבש את המידע העומד לראשותו.

כאשר המנהל צריך או רוצה לקבל החלטה מורכבת יותר כגון לדוגמא האם להיכנס לתוך מערכת עסקית עם חברה נוספת, שהרי הוא מלקט נתונים רלוונטיים מסוימים אודות אותה חברה, אם זה בשיחות רבות ומגוונות, אם זה באיסוף מידע מרשתות חברתיות, אם זה ע”י שיחות עם אנשים המכירים את אותה חברה ואז כמובן מסתמך הוא גם על תחושות שיש לו במידה ויש לו, ואז מכין לעצמו כמו מאזן חובה וזכות שמימנו אמורה להתקבל ההחלטה.

במידה ויחסי הכוחות בין טור הזכות לבין טור החובה מובהק וברור שהרי קל לו לגבש לעצמו המלצה לגבי האם כן או האם לא ואולם אם יחסי הכוחות הינם שקולים ומינימליים שהרי כנראה שהוא יתקשה לקבל את ההחלטה מאחר והיא אינה ברורה מאליה ואז יתכן והוא יכנס למצב של חשיבה שתיקח זמן מסוים של עיבוד הנתונים עד הרגע שתגמול בליבו ההחלטה.

תהליך החשיבה או עיבוד הנתונים הינו תהליך פנימי אשר עובר כל אדם לא פעם בחייו ומהווה סוג של מבחן עבורו מאחר ולעיתים ההחלטות הינם קריטיות עבורו וכך גם הקושי בקבלתן עבור אותו אדם.

עבור האדם קיימים לא מעט סוגים של אפשרויות וטכניקות של קבלת החלטות מאחר וכאמור כל אדם באשר הוא נדרש לקבל החלטות מספר רב של פעמים במהלך יום נתון גם אם אינו מודע לדבר באופן מלא.

למעשה לאופי קבלת ההחלטות קיימת השפעה מאופיו של אותו אדם כלומר אם אדם נחשב לקליל וזורם שהרי תהליך קבלת ההחלטות וכולל הביצוע של ההחלטה יהיה אף הוא קליל וזורם ואם לדוגמא אדם מסוים הינו יותר אדם של פרטים ועובדות ובמילים אחרות יותר טרחן שהרי גם תהליך קבלת ההחלטות יהיה מבוסס על תהליך ארוך ומייגע של איסוף כל פרט ופרט שעשוי לתת או לשפוך אור על רשימת הבעד והנגד ולכן כאמור ניתן להגיד שקיימים מספר לא מועט של סוגי קבלת החלטות. ישנם אנשים המקבלים את החלטותיהם על סמך שיטת העדר, כלומר כנראה שאם הרוב החליט בדרך מסוימת יוצאים הם מתוך נקודת הנחה כי הדברים נבדקו היטב ולא צריך לבדוק שוב, פשוט סומכים על חוכמת ההמונים.

ישנם אנשים אשר כאמור מכינים לעצמם גם אם לא באופן מעשי, רשימת מכולת של בעד ונגד ואז מחליטים באופן מודע מבחינתם מאחר והם כבר קיבלו החלטה מראש בדבר העובדה כי אם יש יותר סיבות לגבי קבלת החלטה מסוימת מאשר נגדה שהרי כך מתקבלת ההחלטה עבורם.

ישנם אנשים אשר לא מתלבטים כמעט בכלל מאחר והם לא הופכים בהחלטה מסוימת אלא פשוט הולכים עם תחושות הבטן שלהם או עם האינטואיציה מבלי לקחת יותר מידי גורמים ואפשרויות בחשבון אלא פשוט “מרגישים” את מה שהם צריכים לעשות ואכן כך עושים, עקומת הלמידה שלהם את הפרטים ואת העובדות כמעט לא קיימת או שהם עושים סוג של הצגה על מנת שלא יתפרש הדבר כאילו שהם לא מקבלים את החלטתם באופן רציונלי ואולם נוכל לציין בוודאות מוחלטת כי קיים כמובן קשר הדוק ומובהק בין האינטואיציה לתת מודע ולכן אדם אשר קיימות בו היכולות הללו שהרי בהחלט מומלץ בעבורו כן ללכת עם תחושות הבטן שלו ללא חשש כלל.

קבלת החלטות בקבוצה למעשה מבוססת על מספר רב של אינדבדואלים שאמורים לקבל החלטות ביחד או על מודל שבו יחיד מקבל החלטות עבור כל הקבוצה והוא בדר”כ המנהיג או האיש החזק או המפקד או המנהל.

גם כאן ישנם סוגים שונים לא מעטים של מודלים מובנים אשר עוזרים בקבלת ההחלטות, החל מתהליכים מובנים ומוסדרים אשר מגובים לחשיבה משותפת וסיעור מוחות מעמיק וכלה בשרשרת החלטות בדרגים שונים ואשר מגבים באופן מובנה קבלת החלטות כגון מכרזים אשר מתנהלים לפי כללים ברורים ומדויקים ואשר מנסים למנוע קבלת החלטות באופן לא נכון ולא מושכל.

קבלת החלטות בתחום העסקי מבוססת במידה והיא נעשית באופן מקצועי וראוי על נתונים אשר מקובצים בצורה מאוד מסוימת ונקראים דוחות, מידע או אנאליזות אשר יכולות לתת לבעלי תפקידים את היכולת לקבל את ההחלטות באופן אשר הם יוכלו להסתמך עליהם בצורה קלה.

ואולם כמובן שהחלטות מתקבלות לא פעם באופן כזה אשר יהיו מוטות כתוצאה מדברים לא רלוונטים בעליל כמו מנהלים אשר פחות מסתמכים על נתונים אלא יותר על הפגנת כוח ופוליטיקה וכך גם מתקבלות ההחלטות כסוג של מאבקי כוח שבהם במידה ומישהו אשר נחשב למתנגד שלך מקבל החלטה מסוימת הרי אם אתה מקבל את דעתו שהרי עלול הדבר להתפרש כאילו שאתה חושש ממנו או לחילופין מקבל את סמכותו כמחליט ואזי גם נחלש באופן טאקטי או אסטרטגי, וכל זאת מבלי לקחת שיקולים אחרים פרט לשיקול הזה המושפע באופן ישיר מן האגו או מן החלושה האנושית.

אם להתייחס לדברים באופן רחב יותר, ניתן להתייחס לחוסר קבלת החלטה גם כקבלת החלטה מאחר וקיימים אנשים אשר אומרים בפה מלא – קיבלתי החלטה והיא שאני לא מחליט בשלב הזה ואז משמעות הדברים כי המצב הנוכחי יישאר כפי שהו וזו ההחלטה למעשה וכך גם ניתן לאמר שקורה ברוב המקרים.

יכולת קבלת החלטות בארגונים גדולים ומשמעותיים לוקחת בדרך כלל זמן רב ותהליך ארוך ומסובך אשר מגובה מתוקף חוקים ונהלים גם במסמכים ובאסמכתאות וכמובן גם בפרוטוקולים אשר יכולים לתת גושפנקא לכל פסיק או קוצו של יוד מאחר וכך ארגונים אלה עובדים, לדוגמא ניקח את מוסדות הממשל, מוסדות החוק, חברות גלובליות אשר לא נשלטות ע”י גורם אחד אלא ע”י קבוצה גדולה של בעלי מניות למשל, בנקים, חברות ביטוח ועוד ועוד.

מצד שני כפי שנרשם כאן קודם, יכולות החלטות להתקבל גם כהרף עין ויכולות להיות הרות גורל באופן מובהק כמו ההחלטה האם להיכנס לצומת כאשר האור הצהוב מהבהב ואזי משמעות קבלת החלטה שלא להאיט יכולה להיות הבחירה בין חיים למוות.

אותו הדבר עבור ראש ממשלה אשר מורה על צבאו לתקוף ואז החלטה זו למעשה ברור כי תעלה בחיי אדם ואין ספק כי יכולת קבלת ההחלטות בזמנים הללו קשה מנשוא ולא כל אדם יכול להתאים למשימה הזו מאחר וכידוע ההצלחה אבות רבים לה והכישלון הינו יתום.

אנו בטארגט מתמחים בליווי מנהלים בקבלת החלטות.